Application Service Provider

הגולשים ברשת האינטרנט מכירים דפי תוכן באתרים הנושאים את הסיומת ASP. אלו דפי HTML הכוללים תוכן דינמי המשולב ממאגרי נתונים הנמצאים בשרתי האתרים (שרתים בטכנולוגיה של חברת מייקרוסופט). התוכן הדינמי משתלב באמצעות הוראות מיוחדות הכתובות בקוד המקור של הדף. טכנולוגיית ASP זו היא ר"ת של Active Server Page. אלא שלא בטכנולוגיה זו עסקינן אלא בתחום חדש ועתידני יותר.

Application Service Provider ובקיצור ASP משמעותה "ספק שירותי ישום". זו טכנולוגיה חדשה המבוססת על רעיונות וותיקים. דרכה מעוניינות חברות תוכנה גדולות (ובראשן מיקרוסופט) לספק ללקוח (בתשלום, אלא מה...) גישה אל תוכנות שימושיות כאופיס.

השיטה היא לא למכור יותר קרטונים הכוללים דיסק וספרות (שכמובן ניתנים להעתקה) אלא למכור זמן שימוש. הלקוח יתחבר אל רשתות השירות, יזדהה בקוד הלקוח שלו ויפעיל את התוכנה הנדרשת לו שתשכון על השרת ולא במחשבו הפרטי. התוכנה תופעל דרך הדפדפן בממשק חדש ואחיד ככל האפשר. המסמכים והנתונים השונים ישמרו במחשב הלקוח או במחיצות אישיות על גבי שרת ספק הישום.

שיטת העבודה דומה לכאורה לשיטת העבודה ברשתות מקומיות (LAN). הישום שוכן על השרת המקומי, בתחנת העבודה טוענים עותק לצורך העבודה. למרות זאת קיימות כמה נקודות שוני ונקודות תורפה והן:  

• נדרשים שרתים חזקים ביותר לאספקת שירות מהיר ואמין לכל הלקוחות בכל רגע נתון.
• נדרש רוחב פס ענק לתקשורת מהירה, אמינה ובלתי מופרעת לכל לקוח ולקוח בכל עת.
• נדרשת התאמה (למעשה כתיבה מחדש) של מאות ישומים מובילים להתאמתם לשיטת עבודה זו. הישומים יכתבו בסטנדרטים כXML - וJAVA - על מנת שיתאמו כל מערכת הפעלה וכל חומרת מחשב שיופעלו על ידי הלקוחות.
• נדרש להעלות את רמת האבטחה ברשת זו בצורה ניכרת (עד לרמה של רשת בין-בנקאית אולי...) על מנת שלקוחות עסקיים יסכימו לעבוד על נתונים חשובים וחסויים מול שרתים ברשת. יש להבין שגם כשקבצי העבודה נשמרים על המחשב המקומי, קיימת זרימה דו- כוונית של נתונים בעת העבודה. נתונים העשויים להחשף במידה ורמת האבטחה תהייה בלתי מספקת. זו אולי הבעייה המציקה ביותר ברמה העסקית/ארגונית.
• רמת השליטה של הלקוח בהתאמת הישום לצרכיו המדוייקים תהיה נמוכה. במידה וספק שירות יחליט על הפעלת גרסאות חדשות בשרתיו, הלקוח ידרש, הוא ועובדיו להשקעה בלמידה של הגרסאות החדשות מבלי שללקוח תהיה השפעה על התנאים, התקופה ופרק הזמן בהם יתרחשו השינויים. ארגונים לא אוהבים "הנחתות" כאלו.

 אמרתי שטכנולוגיה זו מבוססת על רעיונות וותיקים. כיוונתי לכך שטכנולוגיה זו נועדה למעשה להקטין עד לכדי "חיסול" את מהפכת המחשב האישי שהופיע בתחילת שנות ה-80 של המאה העשרים. הטכנולוגיה אפשרה הגעת המחשב לכל שולחן, ישומים נוצרו לשרת כל נושא וכל עניין ותחביב. אסור לשכוח שכמוצר נלווה קיבלנו "באגים" אינסופיים, ווירוסים, מערכות מחשב קורסות, בעיות תאימות ועוד רעות חולות. למרות זאת, מהפכת המחשב האישי שינתה את העולם ואיפשרה את המהפכה הגדולה יותר - האינטרנט.

כעת רוצות החברות הגדולות להפקיע את המחשב מידי המשתמשים ולהופכו למסוף תקשורת בלבד, מסוף שיזון ממאגרי הישומים שלהם בלבד ובהמשך מהתכנים שלהם בלבד ואולי גם מחנויות הסחר האלקטרוני שלהם בלבד...

האם מישהו רוצה לחזור לימים בהם חברת IBM שלטה ללא עוררין בשוק עיבוד הנתונים וקבעה איזה חומרה ואילו ישומים יוכל ארגון לשכור מהם?

כיום יש יותר שאלות מתשובות ממש (לעומת הבטחות שניתנות בשפע...). האם אכן העולם ינוע לאימוץ טכנולוגיות אלו? האם לא נחזור וניתן לחברות מעטות כח רב מדי? ימים יגידו.

מומלץ לקרוא מאמר (בעברית) על השקפתה של חברת מייקרוסופט בנושא. הנה הקישור:
http://www.microsoft.com/israel/net

מאת:  אמיר ענבי  www.anavy.net