כלכלה נכונה

ראשית יש להפנים את העובדה כי המשק, אפילו לא הישראלי, אינו מבוסס על תעשיית ההי-טק. התעשייה והמוסדות שזכו לתואר המפוקפק משהוא של "הכלכלה הישנה" היו ועודן היסודות של המשק. בתקופת הפריחה של חברות הכלכלה החדשה נסחפו גם חברות אילו לסחרחורת של השקעה בתחום ה-IT ובעלויות ה-"ברורות" כל כך של תחום זה. עם ההתפקחות של השוק באה גם ההתפקחות של תעשיות אילו וכל לקחי הטעויות של חברות ה-Startup קיימות למעשה גם בחברות המסורתיות, די להחליף את מושג ה-Burn rate המודרני במושגים כגון תקציב ותזרים מזומנים (ו-Burn rate הוא פשוט תזרים ללא הכנסות) על מנת לראות כי עקרונות נכונים בכלכלה נכונים בכל העולמות.

אולם בעוד שהברירה בפני חברות dot com רבות הייתה פשוט לחדול מקיום, ולמעשה לא היה כל פתרון אחר למודל העסקי שהציגו, יכולות חברות אילו לתקן את המודל ועל ידי שיפורו לצלוח את המשבר הנוכחי. למעשה נדרשו כל החברות לבחון את סעיף ההוצאות ולצמצם הוצאות שאינן חיוניות, אחת הדרכים לבצע זאת הייתה פשוט לדחות ביצוע פרויקטים למועד מאוחר יותר או אפילו לבטל אותם כליל, כך עלה הכורת על מספר רב של פרויקטים לשיפור ורענון מערכות.

למעשה ניתן לומר כי אווירת הפיתוח לשם שיפור ברמת ה-IT שהייתה קיימת מאז ימי ההסבות לשנת 2000 נקטעה באחת והתפיסה כי יש להטמיע מערכות חדשות בשל השיפור הטכנולוגי שבהן הוחלפה בבחינה מדוקדקת יותר של היתרונות לארגון.

שיטה נוספת שהחלה לצבור תאוצה הינה החלפת עובדי קבלת בעובדי חברה, בימים של מחסור בכ"א והתקדמות מהירה ביסודות הטכנולוגיים של הפתרונות נוצר מצב בו עדיף להעסיק עובד קבלן זמני, אולם כעת, בתקופת הרגיעה אפשר להשקיע בעובדים של החברה.

פתרון זה מכיל בתוכו את ההחלטה על הקפאת המצב הקיים, מכיוון שלרוב קשה יותר לבצע שדרוגים עם צוות קיים וללא תמיכה ויעוץ מגורמים מקצועיים אולם הוא מאפשר לחברות לחסוך בעלויות בשלב בו הבעיות התקציביות עלויות להשפיע על פעילות החברה כולה. המודל המתגבש בימים אילו היינו של הסתמכות על חברות תוכנה לביצוע פרויקטים נקודתיים בשיטת ה- Turn key, ניצול חברות יעוץ לסיוע נקודתי והקמת מערך תמיכה ושרות פנימי.

מודל עבודה נוסף, המהווה למעשה הרחבה של השיטה הקודמת (למרות שהוא ניראה בתחילה כמנוגד לה) הוא של מעבר לשרותי ASP. בדרך זו מכמת הלקוח לחלוטין את עלות המערכת והתמיכה בה ובעוד הוא מייצא החוצה את הצורך במתן שרותי תמיכה הוא מצליח לווסת את התלות שלו בחברות הייעוץ. בחירה בפתרון זה מחייבת את הלקוח להשלים עם מספר הגבלות שמטיל ספק ה-ASP עליו, אילוצים שקל יותר לקבל אותם בימים בהם מדדי העלות מקבלים שיקלול גבוה יותר בקריטריונים לבחירה.

אנו רואים איפה אווירה של ניהול מבוקר יותר וזהיר יותר של הארגון כמכלול והתייחסות למערכות

ה-IT רק על בסיס התועלות האמיתיות. זהירות זו, גם אם ניראת כמעיקה, תוביל לשוק המסוגל לבצע את הפעילויות שעוד צפויות לו. חשוב להבין כי לא ניסתם הגולל על המערכות וכי ההתקדמות שהייתה בשנים האחרונות תוסיף להניע את השוק קדימה אולם בחינת המערכות וברירתם על פי יחסי העלות/תועלת תביא לסינון מאסיבי הרבה יותר של פתרונות שוק ה-IT למשק.

קיראו: עוד מאמרים שפורסמו באתר אינטרנט