מסחר אלקטרוני של מוצרים או שרותים על גבי רשת האינטרנט. נוהגים להבדיל בין B2C לבין :B2B
B2C
קיצור של Business to Customers הוא תחום של מסחר אלקטרוני המיועד למסחר בין עסק לצרכנים באמצעות אתרי אינטרנט
B2B
קיצור של Business to Business הוא תחום של מסחר אלקטרוני המיועד למסחר בין עסקים לעסקים, באמצעות רשת האינטרנט. הן באמצעות אתרי אינטרנט והן באמצעות מערכות סגורות ומקושרות לעסקים בלבד.
"מסחר אלקטרוני" Electronic Commerce הינו מונח המתייחס לסדרת פעילויות שמהותן ביצוע בין שני צדדים, בה מעביר צד אחד למשנהו ערך כלשהו תמורת מוצר ו/או שירות ו/או מידע, באמצעות רשת תקשורת פתוחה.
סדרת הפעילויות עשויה להקיף מרכיבים שונים של מחזור החיים של ביצוע העיסקה (כולם או חלקם):
- הפצת מידע ע"י ספקים (חומר פרסומי, קטלוגים, וכו')
- איתור לקוחות פוטנציאליים או איתור ספקים רלוונטיים
- הפצת מכרז או בקשת הצעת מחיר
- משלוח הצעת מחיר
- שיגור הזמנה מאושרת
- הפצת המוצר עצמו (אם מהותו מאפשרת זאת, כגון : מידע, תוכנה, סרט וידיאו, וכו')
- העברת תעודת משלוח וחשבונית
- העברת תשלום
- בירורים שונים במהלך העיסקה
- תמיכה בלקוח / במוצר לאחר המכירה
במילים אחרות : מסחר אלקטרוני משנה את מתכונת התקשורת בין הצדדים לעיסקה כאשר מסמכי הנייר וערוצי התקשורת המקובלים כיום (טלפון, פקסימיליה, טלקס, דואר) מוחלפים ע"י מסמכים אלקטרוניים (או תנועות אלקטרוניות) המועברים ברשת תקשורת פתוחה.
עקב השוני הרב במתכונת ההתקשרות בין הצדדים ובמהותה, ראוי להבדיל בין שלושה סוגי עיסקאות ב מסחר אלקטרוני :
- עיסקה הנקשרת בין שני גורמים עסקיים ("עיסקה סיטונאית")
- עיסקה הנקשרת בין גורם עיסקי ללקוח פרטי ("עיסקה קמעונאית")
- עיסקה הנקשרת בין שני גורמים פרטיים ("עסקת לוח" מזדמנת, כגון מכירת רכב משומש)
רשויות הממשל נמנות, בסיווג זה, על הגורמים העסקיים. גורמים עסקיים רבים אימצו במהלך השנים האחרונות מתכונת להעברת שדרים אלקטרוניים - Electronic Data Interchange) EDI) ביניהם במהלך קשירת עיסקאות סיטונאיות.מונח זה אינו חליפי למונח מסחר אלקטרוני.
EDIמתייחס למבנה המסרים המועברים בין הצדדים, בדרך כלל באמצעות ספק שירותי גישה לרשת פרטית, בעוד מסחר אלקטרוני הינו מונח כולל יותר במשמעותו. המסרים המועברים בין הצדדים לעיסקה במתכונת מסחר אלקטרוני עשויים (ואף רצוי כי כך יהיה) להיות מוגדרים במבנה התואם לתקני EDI.
מציאותם של תשתית תקשורת פתוחה ושל מנגנוני מסחר אלקטרוני מעודדים פיתוחם של מוצרים ושירותים וירטואליים, כאלה שגם אספקתם יכולה להיעשות באמצעות רשת תקשורת פתוחה כדוגמת רשת האינטרנט (כגון : תוכנה, "ספרים", "סרטים", וכו').
יתרונות המסחר האלקטרוני בעיני הצדדים המשתתפים
תופעת מסחר אלקטרוני משנה במידה ניכרת את כלל מערכת היחסים בין השותפים למסחר, ומקרבת את מאפייני השוק לתנאי שוק משוכלל : כל צד לעיסקה פועל בתנאי תחרות מוגברת (שאינה מוגבלת ע"י אילוצי בידול גיאוגרפי או מרחק פיסי), בתנאי מידע רב על האפשרויות בשוק, תוך יכולת פעולה ו/או תגובה במשך זמן קצר ביותר, ובעלויות תקורה (עלויות נגישות למידע ועלויות ביצוע פעילויות) נמוכות מאוד.
המהפך בתנאי השוק צופן יתרונות רבים לכלל הגורמים הפעילים בסחר - עסקיים ופרטיים.
יתרונותיה העיקריים של תשתית מסחר אלקטרוני לצד הקונה :
- יכולת איתור מוצרים /שירותים ללא מגבלת היצע בשוק מקומי (לאומי או אזורי)
- קיצור משך הזמן לאיתור המוצר / שירות / מידע המבוקש
- נוחות בעריכת סקר שוק
- יכולת מציאת ספק מיטבי - לפי קריטריונים של מאפייני המוצר / שירות המבוקש ו/או מיזעור
העלות. בהיבט זה ניתן להסתייע גם בקיומם של מנגנוני חיפוש מתוחכמים.
- קיצור משך הזמן הכולל מדרישה לאספקה
- חיסכון בעלות ביצוע הפעולות
יתרונות עיקריים של תשתית מסחר אלקטרוני לצד המוכר :
- הרחבה משמעותית של מעגל הקונים הפוטנציאליים, ללא מגבלת ביקוש מקומי וללא חסמי בידול גיאוגרפי
- צמצום משמעותי בעלות השיווק, ובכלל זה : חשיפה בפני הקונים הפוטנציאליים, יצירת מודעות לספק ולמוצרים, העברת מסרים עדכניים (פירסום), וכו'.
- קיצור משך הזמן לקבלת תמורה
- חיסכון בעלות ביצוע הפעולות, בעיקר הודות לצמצום תקורת הרישומים והמעקבים
- יכולת פילוח הלקוחות ויצירת מסגרת התייחסות מתאימה למגזרי לקוחות ייחודיים, עד כדי התייחסות מיוחדת ללקוח הבודד - בעת העיסקה ולאחריה (למשל, ע"י מיסוד "מועדון לקוחות" וירטואלי).
היתרונות הרבים של מתכונת מסחר אלקטרוני מכוונים לכל הגורמים העוסקים בסחר. תהליך ההכרה בתועלתה של תשתית זו הולך ומתרחב, ומביאים להפיכתה של מתכונת מסחר אלקטרוני למתכונת מקובלת הנהיית נפוצה יותר ויותר.
השלכות נוספות של תשתית מסחר אלקטרוני
מעבר ליתרונות הבולטים של תשתית מסחר אלקטרוני לכל הגורמים המעורבים בתהליך הסחר (גורמים עסקיים וגורמים פרטיים, בצד הקונה כמו גם ובצד המוכר), קיימות השלכות נוספות ברמה החברתית והלאומית שאין להתעלם מהן. השלכות אלה עלולות להוות סיכונים ומאידך עשויות לבשר סיכויים, בתלות במידת היערכותם של גורמים עסקיים ושל כלל החברה. גורמים שישכילו להיערך נכון - ייהנו מניצול הסיכויים. גורמים שלא יקראו נכון את המפה ימצאו עצמם נלחמים מלחמת מאסף ואף מגיעים לא מוכנים כיאות למלחמת הישרדות. ההשלכות העיקריות:
הגבולות המדיניים מפסיקים להוות גם גבולות כלכליים ברורים, והייחוד הכלכלי הלאומי מיטשטש במידה ניכרת - וזאת כיוון שביטול כמעט מוחלט של משמעותו של המרחק הפיסי בין הצד הקונה לבין הצד המוכר מביא לגלובליזציה של השוק. גורם עיסקי מוצא עצמו בתחרות ישירה עם מתחרים מכל קצווי תבל (סיכון), ומאידך גם אופק השווקים שלו מתרחב ונהיה גלובלי (סיכוי). השלכה זו מתבטאת גם ברמת הצרכן הפרטי, שיוכל לערוך "מסע קניות וירטואלי" בחנות כל-בו בארה"ב, למשל, ולקבל את הזמנתו מוטסת לביתו למחרת.
- משקלם של מקצועות התיווך ירד, היקף פעילותם יצטמצם במידה ניכרת, ורבים מהעוסקים במקצועות אלה יאלצו להסב מקצועם. גם הפיזור הגיאוגרפי של מיקומם של ספקים קמעונאים ישתנה לחלוטין, ומהותו של "הרחוב הראשי" או של "מרכז הקניות" תשתנה.
- היצע עצום של מוצרים ושירותים, וקיומם של מנגנוני חיפוש מתוחכמים, יאפשרו לצרכנים רבים לרכוש מביתם מוצרים ושירותים ללא מתווכים : לאתר ולרכוש חבילת נופש (ללא סוכן נסיעות), לבטח את רכושם (ללא סוכן ביטוח), להשכיר דירה (ללא מתווך נדל"ן), לקנות ביגוד (ללא החנות ברחוב הראשי או בקניון), לצפות בסרט (ללא ביקור בבית-קולנוע), וכו'.
- מסחר אלקטרוני אינו מעניק יתרון משמעותי לגודל הגורם העסקי, ומנמיך את מחסומי הכניסה למתחרים חדשים. אתרים וירטואליים (שהוקמו תוך שימוש בחבילות מדף זמינות וידידותיות) יתחרו בהצלחה ברשת הפצה פיסית שהוקמה בהשקעה גדולה. מנגנוני חיפוש מתוחכמים שמפעיל הלקוח אינם מקנים שום יתרון לספק הנושא שם מותג שנבנה בעמל של שנים.
- דווקא גופים עסקיים קטנים, בעלי אופי יזמי, יצליחו להתמודד עם הסביבה המשתנה והתחרותית טוב יותר מגופים וותיקים ומסורבלים.
נושאים אלו חייבים להיבחן ברמת הגורם העסקי הבודד וברמה הלאומית הכוללת. קשה להתנבא אם התוצאה הסופית ברמה הלאומית תהיה חיובית או שלילית. מאפייניהן של החברה הישראלית ושל הכלכלה הישראלית נותנים מקום להערכה אופטימית. נושא זה נידון בהרחבה בסיכום של הצוות שדן במיצוב כלכלת ישראל בעידן המידע.
|